טו. מה שאמר דוד המלך ע"ה 'שויתי ה' לנגדי תמיד', זה כלל גדול בתורה, שלא יסיח האדם דעתו מפחד ה' יתברך ומהדר גאונו, שישים אל לבו תמיד שהוא יתברך מלא כל הארץ כבודו, לכך חייב להתנהג בדרכי הצניעות, אפילו בחדר לבדו והדלת סגור, שלא יעמוד ערום לגמרי אלא בעת הצורך במרחץ וכיוצא, אבל כשמחליף שמלותיו לא יפשוט המכנסיים אלא עד שילבש החלוק, או יחליף המכנסיים בעוד שחלוק הישן עליו ואח"כ יחליף החלוק, וזה האופן יותר נכון להקדים המכנסיים, ואל יאמר מי רואני ערום, כי יזכור שהשי"ת מלא כל הארץ כבודו, והוא נזהר לכבוד השי"ת:

טז. יזהר שלא ילבש שני מלבושים בהיותם זה בתוך זה ביחד, דקשה הדבר לשכחה. גם ידקדק בחלוקו, ללבשו כדרכו. ואם לבש חלוקו הפוך, יפשטנו וילבשנו כראוי. ולא ילך בקומה זקופה, ולא ילך בגילוי הראש, ויזהר שלא ישב גם כן בגילוי הראש אפילו רגע, אם לא לעת הצורך, ואפילו במרחץ – בבית החיצון – יכסה ראשו עד שיכנס לבית הפנימי. ואסור להזכיר את השם בגילוי הראש, וכסוי הראש בידו אינו מועיל, אלא רק אם חבירו מכסה את ראשו בידו, מועיל הדבר: