הלכות הנהגת הלילה [שנה א, וישלח יא2]
המשך יא: גם שאלתי לידידינו הרה"ג החסיד מהר"א מני נר"ו על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב אם אומרים מזמור "בבא אליו נתן הנביא" ופסוק "עד אנא בכיה בציון" גם בימים שאין אומרים בהם ודוי, והשיב דהמנהג פשוט לומר מזמור "בבא אליו" אפילו בזמן שאין אומרים ודוי. וכתב עוד, בשנת השמיטה בא"י תוב"ב דאין אומרים תיקון רחל, נראה שגם פסוק עד אנא בכיה בציון אין לאומרו כי בפסוק זה נרמזה רחל, וכן אין לאומרו בכל הימים שאין אומרים תיקון רחל, ושמעתי שגם בקהל חסידים בבית אל יכב"ץ אין אומרים אותו, ואח"כ ראיתי במנחת אהרן כלל וא"ו ס"ג דביום שאין אומרים תחנונים לא יאמר פסוק זה, נראה שאין תלוי בתחנונים אלא תלוי באמירת תיקון רחל עכ"ל נר"ו:
ואחר המזמורים של תיקון לאה המנהג לומר פתיחת אליהו זכור לטוב בשביל שצריך לסמוך עסק תורה לשמה לתיקון לאה, ששם הוא סוד תורה לשמה שהוא לשם ה"א כנודע. ומצאתי כתוב דאחר פתיחת אליהו זכור לטוב יאמרו מאמר רשב"י הכתוב בזוה"ק פרשת נח דף ס"ה ופקודי דף רס"ה אר"ש ארימית ידאי בצלותין לעילא דכד רעותא עלאה לעילא וכו' עד זכאה חולקהון דצידקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי, וכאשר אכתוב זה לקמן בפרשת מקץ יע"ש:
ודע כי כתוב בשער המצות לרבינו האר"י ז"ל בענין איסור להגות את השם ככתבו, שגם אם יקראינו במילוי כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י ג"כ הוא בכלל הוגה את השם באותיותיו ואסור יע"ש, לכן צריך ליזהר האדם בפתיחת אליהו זכור לטוב הנז' לומר כך "מלגאו איהו אות יו"ד ואות ה"א ואות וא"ו ואות ה"א", דמאחר שאומר תבת "אות" עם כולם אין זה בכלל הוגה את השם. וכן, נמי יזהר באומרו אח"ז "קם ר"ש וכו'", לומר "ודא איהו אות יו"ד ואות ה"א ואות וא"ו אבל אות ה"א איהי שכינתא דלא מחושבן ט"ל אלא אות יו"ד ואות ה"א ואות וא"ו דסליקו אתוון לחושבן ט"ל וכו'", וכן יעשה בשאר לשונות בזוה"ק ותיקונים: