הלכות חנוכה [שנה א, וישב]
יא. מדליקין בבית הכנסת ומברכים, אך צריך המדליק להדליק בביתו גם כן ולברך. והמדליק בליל א' בבית הכנסת שבירך שהחיינו גם כן, אם הוא אכסנאי אינו מברך בביתו שהחיינו, מפני שכבר בירך בבית הכנסת דקיימא לן ספק ברכות להקל. וכן אם חל ליל א' של חנוכה בליל שבת, דמברכין בו שהחיינו, וכבר הדליק בביתו ובירך שהחיינו, ובא להדליק בבית הכנסת וכל הקהל שהיו בבית הכנסת כדי להתפלל ערבית כבר הדליקו בביתם ובירכו שהחיינו בביתם, לא יברך שהחיינו בהדלקת בית הכנסת מפני שכבר הוא וכל הקהל בירכו שהחיינו בביתם, דמספקא לן בדבר זה בסה"ק מקבציאל ולא איפשיט לן וספק ברכות להקל.
יב. שמן זית, מצוה מן המובחר. ואם הניח השמן תחת המטה, לא ידליקו בו נר חנוכה ולא נר של שבת, משום דכל מידי דאכילה שורה עליו רוח רעה תחת המטה, וכיון דנמאס לאכילה נמאס למצוה, משום הקריבהו נא לפחתיך. אבל אם השמן הוא מר דאינו בר אכילה אינה שורה עליו רוח רעה ושרי:
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
