הלכות יין נסך וסתם יינם [שנה ב, בלק]
טו. מומר אוסר היין במגעו, ואם הוא מומר עכו"ם אוסר גם בהנאה כפי האומה שדבק בה, ואם הוא מומר ישמעאלי אוסר בשתיה בלבד, ועבדים ושפחות של ישראל שלא מלו ולא נתגיירו, אוסרין היין במגען:
טז. כתב מדרש תלפיות בשם רבינו מנחם הבבלי ז"ל, דאם הגוי ראה את היין אף על פי שלא נגע בו יש להחמיר שלא לשתותו, וכ"כ בשם השל"ה ז"ל, אבל מדינא מותר בודאי, ואם הגוי הזה אינו עכו"ם אלא הוא מדת ישמעאל אפי' חומרא ומדת חסידות ליכא בזה:
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
