הלכות כשרות בפסח

הלכות כשרות בפסח / חמץ שאינו ראוי לאכילה

א. איסור חמץ שונה משאר האיסורים שבתורה, שבכל האיסורים אם נפסל המאכל מאכילת אדם, הרי הוא מותר באכילה מדאורייתא, ולפעמים גם מדרבנן וכמו שיבואר בהמשך], אבל בחמץ ההיתר הוא רק אם נפסל גם מאכילת כלב, ובתנאי שנפסל מאכילת כלב לפני פסח.

בסעיפים אלו נדון רק ביחס לחשש חמץ בקוסמטיקה ובחומרי הגיינה, ולא ביחס לחששות איסור אחרים.

חשוב לדעת, חמץ לפני פסח בטל בששים, אבל כשמערבים בקביעות איסור בהיתר, גם אם יש ששים כנגד האיסור, הכל נאסר.

ב. חמץ שנפסל אפילו מאכילת כלב, מדאורייתא מותר לאוכלו, אבל חכמים אסרו לאוכלו משום שבכך שהוא רוצה לאוכלו הרי הוא מחשיבו. ולכן, אם עירב בכוונה מאכל שנפסל מאכילת כלב עם שאר מאכלים בכדי לאוכלם כך יחד, אסור לאוכלם, וכל שכן שאסור לאוכלו בפני עצמו. אבל אם נפל מאכל שנפסל מאכילת כלב לתוך מאכלי היתר, ואינו רוצה כלל את המאכל שנפסל המעורב, אם יש רוב היתר מותר לאוכלו.

ג. תרופות שמרכיבי החמץ שבהם נפסלו מאכילת כלב כך הם רוב התרופות], מותר לאוכלם בפסח, כמו שאין מקפידים על כשרותם של התרופות משאר איסורים בכל ימות השנה. וטעם ההיתר לקחת תרופות בין בכל ימות השנה, ובין בימות הפסח], הוא משום שנפסלו לאכילה, וכל מה שחכמים אסרו לאכול מאכל שנפסל זה רק מפני שמחשיבו, אבל כשלוקח אותו כתרופה אינו מחשיבו ל'מאכל', ומותר.

תרופות מרות שעירבו בהם קצת טעם טוב, אם מרכיבי האיסור נפסלו מאכילת כלב אלא שמערבים בהם גם חומרי טעם מועטים ולכן יש בהם טעם טוב, אין בהם איסור מצד עצמם, אבל מכיון שהתוספות של הטעם בעצמם הם בחשש חמץ, לכן יש להקפיד בהם על כשרות מהודרת.

ד. ויטמינים ותוספי מזון מלאים בעיות כשרותיות רבות מאוד, ואם אכן אינם ראויים למאכל כלב, מותר ליטלם כיון שאין הוא מחשיב את הדבר למאכל, אבל אם הם ראויים למאכל כלב, ואפילו אם מצד עצמם אינם ראויים לאכילה אלא שיש רק ממתיק מלאכותי, הם חייבים בהכשר מהודר.