הלכות מזוזה [שנה ב, כי תבוא]
ו. יקבענה בימין הנכנס, ואם קבעה בשמאל – פסולה אפילו בדיעבד, ואם יש שני חדרים סמוכין זה לזה, שיש כותל אחד מפסיק ביניהם, ובאותו הכותל יש פתח, והחדרים יש להם כל אחד פתח לעצמו מבחוץ, דעל כן נמצא פתח שבכותל האמצעי אינו ניכר איזה מזוזה שבו נחשבת ימין הנכנס, כל כהא אזלינן בתר היכר ציר, שהחדר אשר הצירים הם שם – נחשב פנימי, וחדר השני שאין בו צירים נחשב חיצון, ויקבענה בימין הנכנס מחדר שאין בו צירים לחדר הפנימי שיש בו הצירים:
במה דברים אמורים, כשיש לאלו החדרים פתח פתוח לכל אחד בפני עצמו לחצר, אבל אם אין פתח אלא רק באחד מהם, לא אזלינן בדין הפתח שבכותל המפסיק בתר היכר ציר, אלא לעולם אנו חושבים לאותו החדר אשר הפתח קבוע בו הוא החיצון, וחדר השני פנימי, ואזלינן בתר ימין הנכנס מזה החדר שהוא חיצון לחדר השני שהוא פנימי, ואף על פי שהצירים של פתח שבכותל המפסיק הם נראין בזה החדר שהוא החיצון, משום דאין דרך ליכנס בחדר השני אלא רק מחדר זה החיצון אשר בו הפתח הפתוח לחצר או לרשות הרבים:
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
