הלכות פסח (כא)
א. האפיקומן נאכל בסוף הסעודה, כמו קרבן הפסח הנאכל על השבע, אך צריך שיהיה לאדם קצת תאבון לאכילה זו, ולכן לא יאכל יותר מידי בסעודה, שאם אין לו כלל תאבון – אין זו מצוה מן המובחר. (שו"ע סי' תעו).
ב. ואם הוא שבע כל כך עד שנפשו קצה באכילה זו, אף שדוחק עצמו לאכול – אינו יוצא ידי חובתו כלל באכילה זו, שאכילה גסה שכזו אינה נחשבת כלל כאכילה. (שם)
"מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם,
הִלְכוֹת פֶּסַח בְּפֶסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת חַג בֶּחָג"
(מגילה לב)
הִלְכוֹת פֶּסַח בְּפֶסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת חַג בֶּחָג"
(מגילה לב)
