הלכות ריבית [שנה ב, ואתחנן]
יז. אם מכר סחורה בי"ב בהקפה לזמן י"ב חדשים, ונגמר המקח בזה וקנאו הלוקח ונעשה שלו, אז מותר למוכר לומר ללוקח אם רצונך תן לי עתה מעות מדודים ואנכה לך עשרה למאה, או י"ב למאה מן המקח, ואם הלוקח לא רצה בכך אלא אמר אני אשלם י"ב בזמן הפרעון כאשר קניתי, אין בכך כלום, ומותר למוכר לקבל ממנו י"ב בזמן הפרעון אף על פי שאמר לו שהוא מרוצה לקבל פחות מי"ב אם יתן לו מעות מדודים, מפני שאלו הדברים אמר המוכר אחר שנגמר המקח ונעשו הי"ב חוב על הלוקח:
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
