הלכות ריבית [שנה ב, ואתחנן]
ג. אף על גב דאין השטר נקנה אלא בכתיבה ומסירה כאמור לעיל, מכל מקום בזמן הזה שטר שקורין 'כמבייאל"ה' שכתוב בו אני מחויב לאמ"ר פלוני בן פלוני סך כך וכך, ויכתוב בו הזמן, וגם יכתוב בו שם העיר שהוא כותב וחותם בה, וגם יכתוב שהסך הזה הגיע לידו במדודים או בחשבון או דמי סחורה, הנה לשטר זה קורין אותו כמבייאל"ה, וכיון שנעשה באופן הנזכר שאמרנו אז זה נמכר בדינא דמלכותא כמנהג הסוחרים מזה לזה ע"י כתיבה זו שקורין ג'ירו, דהיינו שזה ראובן אשר שמעון נתחייב לו בשטר כסך הכתוב בו, יכתוב הוא על גוף השטר נוסח זה ועננ"א תדפ"ע לאמ"ר יהודה בן יעקב סך הכתוב בשטר זה, וכתיבה זו קורין אותה ג'ירו, ותספיק בדינא דמלכותא כמנהג הסוחרים שיהיה נקנה שטר הכמבייאל"ה הזה מאחד לאחד על דרך זו, ומאחר דקיימא לן בענינים כאלה דינא דמלכותא דינא, לכן גם בדיננו נקנה שטר הכמבייאל"ה בדרך זה, ואין צריך כתיבה ומסירה, ומהני גם לענין איסור ריבית, וכנזכר בפוסקים ז"ל, ולכן גם אם יהיה שטר כמבייאל"ה זה לישראל על הנכרי יוכל למכרו לישראל בדרך כתיבה זו.
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
