יב. כפי דברי רבינו האר"י ז"ל, קדיש שאומרים קודם 'הודו' וקודם 'יוצר', וקדיש של אחר העמידה קודם אשרי, ושל קודם 'תפלה לדוד', ושל קודם 'פטום הקטורת', כל חמשה אלו – חובה הם, ואין הקטן יוכל לאומרם לבדו, אלא צריך גדול כדי להוציא את הציבור ידי חובה. וקדיש שקודם עלינו לשבח שאומרים אחר תנא דבי אליהו, זה נקרא קדיש יתום, שחז"ל תקנו קדיש זה לאומרו היתומים, ואינו מכלל חמשה קדישים הנזכרים שנתקנו לצורך העולמות, אלא זה הקדיש הוא בעולם העשיה, שיש בו תועלת לנפטר אם יאמר אותו בנו תוך י"ב חודש, וגם בכל יום יארציי"ט. ויש בו ב' תועליות, הא' להצילו מדין גיהנם, והב' להכניסו לגן עדן ולהעלותו ממדרגה למדרגה, לכך אומרים אותו היתומים תוך י"ב חודש, וגם ביום יארצייט בכל שנה ושנה, וכך היה נוהג רבינו האר"י זיע"א לומר קדיש בתרא זה בכל שנה שנפטר בו אביו, בין בשחרית בין בערבית, וכנזכר בספר הכונות ע"ש.

טוב שיאמר היתום בלחש – הן בתוך י"ב חודש הן ביום יארצייט בכל שנה – קודם קדיש זה פסוקים מאלפ"א בית"א המתחילים באותיות שם אביו או אמו שאומר קדיש זה בעדם, וכנגד כל אות משמותם – יאמר פסוק אחד דוקא בלחש, וכן ראוי לעשות, דמסתברא מלתא, ואין בזה הפסד: