חלק ב, פרק ה
באופן ההשגחה
א. הנה, עד הנה ביארנו משפטי ההשגחה, עתה נדבר במה שבאופן ההשגחה, וענין זה יתחלק לשני עיקרים, האחד – בהשקפתו יתברך שמו, והשני – בהשפעתו.
ב. בהשקפתו יתברך שמו – כבר ידענו שהוא יתברך שמו יודע כל, ואין אצלו חסרון ידיעה כלל, לא בעתיד ולא בהוה ולא בעבר, כי כל מה שהיה ויהיה – כבר צפוי הוא לפניו מעולם, ולא נעלם ממנו דבר. וכל ההוה גלוי הוא לפניו ונודע אצלו יתברך שמו בכל בחינותיו, ולא נסתר ממנו כלל. אמנם נקרא שהוא משקיף על הדברים – מה שהוא דן אותם וגוזר עליהם גזירות, מוגבלות בגבול הזמן שירצה הֵחַדְשָׁם בהם, ועוד נדבר מזה לפנים בעזר השם יתברך.
"לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו
וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
(בראשית יח יט)
וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
(בראשית יח יט)
