חלק ג, פרק ב, א
בענין הפעולה בשמות ובכישוף
א. כבר ביארנו בחלקים שקדמו, שתחילת כל הנבראים הוא כלל כוחות נבדלים, מסודרים בסדר מסוים ובמחלקות ידועות, ומהם משתלשלים בהדרגה הגשמיים למיניהם.
עוד ביארנו ענין כוחות הרע, שמהם משתלשלות הרעות כולם בגשמיים. עוד ביארנו, שעיקר אמיתת המציאות הנברא הוא מה שבשרשים הנבדלים, ומה שבגשמיים הוא המשך לבד ממה שנשתרש ונתייסד שם, ואולם שם נסדר ונתפשט מה שהיה ראוי להתפשט לפי אמיתת מציאות הנמצאים ועניינם, מה שראוי לראות בשרשים ומה שראוי להיות בענפים, והחכמה העליונה המשיכה את הדברים בהשתלשלות שהמשיכה, והעתיקה עניינם מצורה לצורה, עד שנתקשרו ונגבלו בצורה הגשמית הזאת, ועל הגשמים כולם עומד שלשלת השרשים שלהם גבוה מעל גבוה, עד הכוחות הראשונים, וכל אחד עומד במעמדו ומתקיים במדרגתו וגבוליו, כמו שהטביע לו הבורא יתברך שמו, ואינו יוצא מהם, והשרשים כולם משפיעים לענפיהם, כפי ההשתלשלות, מבלי שיוציאום מגבולם הטבעי כלל.
