ליקוטי חפץ חיים (נב)
תורת הבית / פרק י"א
כתוב בתהילים 'אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו', ולכאורה קשה מדוע פתח הפסוק בלשון עבר, 'שאלתי', וסיים בלשון עתיד, 'אבקש'.
והתשובה לכך, כי הנה אצל כל אדם משתנות הבקשות שלו מפעם לפעם, כי אדם עני יבקש מה' רק שיתן לו פרנסה מסוימת וקבועה, ואם לאחר זמן יעלה לגדולה, יבקש מה' שיזכה לעשירות ממש.
וכן אם יהיה שר חשוב, יבקש שיזכה למלכות, וכן על דרך זו משתנית בקשתו של האדם מפעם לפעם לפי מצבו הכלכלי ולפי מצב כבודו.
אמנם דוד המלך ע"ה אומר על עצמו שלא היה שום שינוי בבקשותיו מה', בין כשהיה רועה צאן בזוי, ובין כשנעשה למלך על כל ישראל, תמיד היתה בקשתו רק שיזכה ללמוד תורה כל ימיו, כי על ידי שישב בבית ה' בימי חייו, יזכה לעתיד לבוא לחזות בנועם ה'.
ומפסוק זה יש לכולנו ללמוד מוסר השכל, שעיקר בקשת האדם תהיה לזכות לתורה, ועל ידי זה נזכה לעתיד לבא לחזות בנועם ה', ולבקר בהיכלו.
חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם".
(נפש החיים)
