המשך צה. החבר: ובין בני נח, שם היה הנבחר, מפני שנחל את הארצות שאקלימן ממוזג, אשר מרכזן ופינת חמדתן – ארץ כנען, אדמת הנבואה. ויפת פנה לצפון, וחם לדרום. ומבני שם היה עבר הבן הנבחר, והנבחר מצאצאי עבר – בן בנו אברהם. אברהם היה גם תלמידו של עבר, ועל שמו הוא נקרא 'אברהם העברי', הספיק עוד ללמוד גם מנח בעצמו, וזכה שהשפע האלוהי מאבות אבותיו יתדבק בבני בניהם.
מבני אברהם היה יצחק הנבחר, אברהם הרחיק את כל יתר בניו מארץ הבחירה, כדי שתהיה מיוחדת רק ליצחק. הבן הנבחר מיצחק היה יעקב, ועשיו נדחה מפני זכית יעקב בארץ. ובני יעקב כולם היו נבחרים, ראויים לשפע אלוהי, וזכו בארץ המיוחדת לשפע אלוהי, ומכאן והלאה החל השפע האלוהי להיות נחלת ציבור, תחת היותו עד כה רק נחלתם של יחידים.
האלוהים שמרם, והפרם והרבם, וגדלם במצרים כגנן המגדל אילן בעל שורשים בריאים, שסופו להוציא פרי מושלם הדומה לגרעין שממנו ניטע האילן. הגרעין הטוב הוא אברהם יצחק ויעקב ויוסף ואחיו, והפירות הטובים שצמחו הם משה, אהרן, מרים, ושאר גדולים, כמו בצלאל, אהליאב, ראשי המטות, שבעים הזקנים, ראויים לנבואה תמידית וכן יהושע בן נון, כלב בן יפונה, חור בנה של מרים, ועוד רבים מלבדם. ואז נעשו ראויים לגילוי אור ה' עליהם, והופעת השגחתו האלוהית הרבונית.
