מאמר רביעי, ג 20
המשך ג. החבר: כשרואה הנביא בעין נסתרת את הצורה השלימה ביותר, והיא בדמות מלך או שופט היושב על כס המשפט, כשהוא פוקד ומצוה, ממליך מלכים ומעבירם, אז יבין שהיא הצורה הראויה להורות עליו יתברך, שהוא מלך הראוי לעובדו ולשמוע בקולו. וכשיראה דמות 'נושא כלים' או 'כלי סופר' או חגור כלי עבודה, יבין שהיא הצורה המורה על נברא, הראוי להיות עבד מציית.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
