מאמר רביעי, לא 7

המשך לא. החבר: ואמרו עוד חז"ל: "ניטלה הכבד ונשתייר ממנה כזית במקום מרה, ובמקום שהיא חיה, כשרה". ואמרו: "מוגלא, כשר בריאה, ופסול בכוליא, מים זכים ונקב, פסול בריאה, וכשר בכוליא". ואמרו עוד: "הגלודה שנשתיר בה כסלע על פני כל השדרה כשרה". והדברים שישנן במשנה בדיני טרפות, מומי בכורות וכהנים, יארך הזמן לפרטם, כל שכן לפרשם. וכן פרטו את מנין העצמות בצורה קצרה וברורה ביותר.

ועוד מדבריהם הנאים, מה שאמרו: "יצאו בני מעיה ולא נקבו כשרה", ואחר כך אמרו: "לא שנו אלא שלא הפך בהם, אבל הפך בהם, טרפה, שנאמר "הוא עשך ויכננך", מלמד שברא הקדוש ברוך הוא כונניות באדם, כיון שנתהפכה אחד מהם אינה יכולה לחיות". וההבדלים שהם מבדילים בין דם נדה ודם טהרה וזיבה, ודם בתולים, וההבחנה בין זה לדם הנמצא באותו מקום המתהוה מחבלות וטחורים, ושאר דברים, וכמות מחזורי הנדות, וזיבות הזכרים, והפלאים שיש להם בדיני הצרעת, דברים שהם עמוקים מהשגת שכלנו.