מאמר רביעי, ל-לא
ל. הכוזרי: ואיך יתכן שנאבדו אותם ספרים שנכתבו מתוך מגמה מכוונת ללמוד אותה חכמה, ונשארו דוקא אותם דברים שהשתרבבו רק כלאחר יד בתוך שאר הדברים.
לא. החבר: סיבת הדבר, היות ואותם הספרים היו ידועים רק לאנשים יחידים, והם המומחים בעלי המקצוע, כמו החוזה בכוכבים, הרופא המנתח, והאבידה הראשונה שאיבדה אומה זו המפוזרת בין העמים היא ידיעת המדעים החשובים, ולאחר מכן נאבדו הדברים הפחות חשובים. ואכן אבדו היחידים, ואבדה חכמתם. ולא נשאר בידינו רק ספרי התורה, שהצבור נזקק להם, ורוב העם בקיאים בהם, וכותבים אותם ומתעסקים בהם הרבה, ובגלל זה אותם דברים שבאו כלאחר יד בספרי התלמיד מאותן חכמות, נשמר ונשאר בגלל רבוי לומדיהם ותשומת הלב הרבה שהוקדשה להם.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
