מאמר שלישי, יא6

המשך יא. החבר: ודבר עמוק ועדין מזה הם איברי הדיבור. שים לב, התינוק מדבר כל מה שהוא שומע, למרות שאין לו מושג באיזה איבר עליו לדבר, ואיזה עצב ומיתר קול עליו להפעיל לצורך זה. וכשהוא שר לפי טעמי הניגון, והריאה פועלת, ואינו יודע איך נעשה הדבר. נדמה הדבר כאילו הקדוש ברוך הוא, יוצר האדם, מפעיל תמיד את כלי הנגינה כפי צורך האדם. ואמנם באמת הדבר כן, או קרוב לזה, כי הבורא יתברך יצר את האיברים, ונתן בהם כח, והשפעתו וכוחו האלהי לא מרפה מהם אף רגע. ולו היו מעלים על הדעת את סילוק השגחתו והנהגתו אף לרגע אחד, היה העולם כולו חרב. כי ענין הבריאה אינו דומה לאומן המתקין, למשל, ריחיים, ולאחר שעשה את הריחיים והלך לו – יעשו הריחיים את פעולתם.