מאמר שלישי, כא

כא. החבר: אוסיף לך באור על דבר זה. משל למה הדבר דומה, אדם בא אל המלך, וקרבו המלך קרבה גדולה, נתן לו רשות לבוא אליו בכל עת שירצה, עד שהיה אדם זה מבקש מהמלך שיתארח אצלו ויסעד עמו. המלך היה עושה רצונו, ושולח אליו מבחירי השרים, ועושה דברים לכבודו מה שלא היה עושה לכבוד אדם אחר. לעומת זאת, בזמן שהיה אדם זה מתעצל בשרות המלך, אם בשגגה או בזדון, והמלך היה משנה את יחסו הטוב אליו, כל בקשתו ותחנתו למלך היתה רק זו, שימשיך המלך לנהוג בו כמקודם ולא יפסיקו הוא ושריו מלבקרו.
לעומת זאת, שאר תושבי המדינה לא בקשו מהמלך דבר, רק בקשו ממנו עזרה בלכתם בדרך רחוקה, שישלח עמם המלך מגינים שיצילום מהחיות והליסטים ושאר פגעי הדרך. הם בטחו במלך שימלא את מבוקשם בדבר זה, וישגיח עליהם בלכתם בדרך, למרות שלא השגיח עליהם בהיותם בעיר. כל אחד היה מתפאר בפני חברו שעליו המלך ישגיח יותר ממה שישגיח על חברו, כי כל אחד חשב שהוא חשוב ומרומם בעיני המלך יותר מחברו. אדם זה, המקורב למלך, היה זר, והדרך היתה מוכרת לו רק מעט, וכשהגיע הזמן ללכת, והוא לא בקש מאיש ללוותו, אמרו לו תושבי העיר: דע לך כי אתה עומד למות בדרך מסכנת זו, כי אין מי שילווה אותך. ענה להם הגר: ומי הוא המלווה אתכם? אמרו לו: המלך, שבקשנו ממנו ללוותנו מיום היותנו בעיר זו, ומעולם לא ראינו אותך מבקש זאת מהמלך. ענה להם: שוטים! הלא מי שקורא אותו המלך אליו בזמן היותו בעיר במקום מבטחים, כל שכן שיוכל לקוות מהמלך שישמרהו בעת צרה, אף אם לא יפתח פיו לבקש זאת. ומי שעונהו בעת שלוה, ודאי שמן הדין שיענהו בעת צרה. ואם אתם טוענים שהוא משגיח עליכם בגלל היותכם מרוממים אותו, היש ביניכם מי שקבל על עצמו מעבודת המלך מה שקבלתי אני? ומי שמרומם אותו, וסובל צער עבור שמירת מצוותו מה שסבלתי אני? ומי מכם נזהר כל כך מהטומאה בזמן הזכרת שמו כפי שנזהרתי אני? ומי חלק כבוד לשמו ולתורתו כפי שחלקתי אני? וכל מה שעשיתי היה במצותו ובהדרכתו. הנה אתם מרוממים אותו מסברה והשערה, ואף על פי כן לא מקפח את שכרכם. ואיך יעזבני לנפשי בלכתי בדרך, רק בגלל שלא פניתי אליו בבקשה זו, בהיותי בוטח בצדקת המלך, המשלם שכר לאהוביו).
משל זה משמש תשובה למי שמסרב לקבל את דברי רבותינו בדבר האמונה בהשארת הנפש, וממילא בא למחשבת טעות שהעולם הבא המוזכר בתפילה הוא ימות המשיח ולא עולם הנשמות). אבל מי שסומך על דברי חז"ל, יבחין בנקל שתפילותינו מלאות מענין שכר עולם הבא. דברי רבותינו שקבלו מהנביאים, מלאים מתאורי מקום גן העדן וגיהנום, ופרטו במפורט את ממדיו, כפי שכבר ביארתי לך.