מאמר שלישי, נד-נו
נד. הכוזרי: כפי שאני רואה, אנשי בית שני שכחו את התורה, ולא ידעו על מצות הסוכה, עד שמצאוה כתובה בתורה, וכן מצות 'לא יבוא עמוני ומואבי' נאמר עליהם 'וימצאו כתוב בתורה', וכל זה מוכיח שהתורה נאבדה מהם.
נה. החבר: אם כן, אנו חכמים מהם, ויודעים יותר מהם, שהרי לפי דעתינו אנו יודעים את כל התורה כולה.
נו. הכוזרי: נכון, כך אני סבור.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
