מאמר שלישי, סז 2

המשך סז. החבר: חכמי המשנה טרחו להעמיק במשנה, באותה מידה שעשו זאת בלימוד התורה. כתבו את המשנה לפי סדר נכון, חלקו אותה לסדרים, ואת הסדרים למסכתות, והמסכת לפרקים, והפרקים להלכות. נזהרו מלקבוע להלכה את אותן הלכות שלא מסתבר להחשיבן כדבר מוסכם. בלשון המשנה הכתובה בעברית צחה השתרבבו גם הרבה ביטויים ומילים שאינם לשון מקרא. המעיין במבט אמת במשנה, ויראה את קיצור דבריה, והיופי הניכר בחיבורה ובעריכתה, והיותה כוללת את הדעות יחד עם הפסק, יבין שבשר ודם לא יוכל לחבר כמותה, אם לא בעזר משמים.

רק מי שאינו מבין את המשנה, אינו קורא בה ואינו מתעסק בלימודה, ושומע את דרשות החכמים ושיחתם (וייראו דבריהם מוזרים בעיניו), הוא שישנא את המשנה ויוציא עליה משפט מעוות, ויחליט שאומרי מאמרים אלו אמרו דבריהם מתוך חוסר ידיעה, ומבלי הכנה ולימוד מספיק, כשם שקורה למי שנפגש עם אדם שלא עמד על רמת ידיעותיו, וישמע ממנו דבר מוזר, ויתלה את החסרון בבעל המאמר.