מאמר שני, כו 12
המשך כו. החבר: מעלת המאמין בתום לב, ומקבל את דברי הבורא ללא חקירה והתחכמות שכלית, היא גדולה ממי שמקבל את הדברים אחר החקירה והחיטוט השכלי. אך מי שאינו במדרגה גבוהה זו, מדרגת האמונה הפשוטה, ונוטה אחר המחקר, מן הראוי שיוביל את החקירה באפיק הנכון, ויהיו דבריו מוטבעים על אדני החכמה, ולא ילך לבו אחר סברות ודעות רעות, וספקות המביאים את האדם לאבדון.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
