מאמר שני, כ 2

המשך כ. החבר: והיות וארץ ישראל היא מרכז הישוב, נקבעו שתי נקודות קצוניות, אחת ממערב ואחת ממזרח, סך הכל שלש נקודות. והנקודה הרביעית היא בחלק התחתון של כדור הארץ, והיא הנקודה האמצעית כנגד ארץ ישראל. נמצא איפוא שארץ ישראל מקדימה את הנקודה המערבית בשש שעות, ואת הנקודה המזרחית בחלק התחתון של כדור הארץ בשתים עשרה שעות, ואת החלק המזרחי, והוא סין, בשמונה עשרה שעות.

ועל פי הנחה זו, יתבאר לנו כלל חשוב מסוד העבור, כי הנה הלבנה בעת חידושה אינה נראית לעין מרוב קטנותה, עד עבור עשרים וארבע שעות. ודעת חכמינו שאין לקבוע את יום ראש החודש כל עוד אין אפשרות לראות את הלבנה בשום מקום בעולם באותו יום לפני שקיעת החמה, ועל פי זה אמרו חכמי התלמוד 'נולד קודם חצות', כלומר, אם למשל התחדשה הלבנה לבני ארץ ישראל, שהיא מקום התורה, לפני חצות יום השבת, אז אפשר לקבוע יום זה לראש חודש, כי 'בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה', כלומר, עד שקיעת החמה של יום שבת בודאי יוכלו לראות את חידוש הלבנה בקצה העולם, והם יושבי סין, כי יושבי סין יגיעו לשעה זו של שבת, שהוא לפני חצות, רק כעבור שמונה עשרה שעות, נצרף לזה עוד שש שעות שמלפני חצות עד סוף היום, סך הכל עשרים וארבע שעות, נמצא שתוך עשרים וארבע שעות יש מקום בעולם שתראה לבנה זו).