מסכת אהלות, פרק ט, משנה ט

משנה ט: הָיְתָה מְמַלְּאָה אֶת כָּל הַבַּיִת וְאֵין בֵּינָהּ לְבֵין הַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ טֻמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס, בֵּין עוֹמֶדֶת בֵּין מֻטָּה עַל צִדָּהּ, בֵּין אַחַת בֵּין שְׁתָּיִם:

משנה ט: לאחר שהתבארו בשמונה המשניות האחרונות אופנים שונים של כוורת המונחת חלקה בבית וחלקה מחוץ לבית, מבארת משנתנו את דינה באופן שכולה בתוך הבית. הָיְתָה הכוורת מְמַלְּאָה אֶת כָּל הַבַּיִת – נמצאת כולה בתוך הבית, ועומדת כדרכה על תחתיתה, ופיה למעלה, וְאֵין בֵּינָהּ לְבֵין הַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח – לרוב גובהה היא סמוכה מאד לתקרה ואין אויר טפח בין פי הכוורת הפונה למעלה לבין קורות התקרה, אם היתה טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, הרי הַבַּיִת כולו טָמֵא, כיון שאין לטומאה שבתוך הכוורת מקום לצאת מהכוורת אלא לתוך אויר הבית. אבל אם היתה טֻמְאָה בַבַּיִת, אף שמה שבתוך הבית נטמא, מכל מקום מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ – בתוך הכוורת טָהוֹר, כיון שֶׁדֶּרֶךְ טֻמְאָה לָצֵאת מהכוורת אל תוך הבית, וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס מהבית אל תוך הכוורת, ודין זה הוא בֵּין כאשר הכוורת עוֹמֶדֶת כדרכה ופיה למעלה, ואין בינו לבין התקרה אויר טפח, ובֵּין כשהיא שוכבת מֻטָּה עַל צִדָּהּ ואין בין פיה לבין דופן הבית אויר טפח. בֵּין שהיתה כוורת אַחַת כפי שהתבאר עד כאן, ובֵּין שהיו שְׁתָּיִם, כוורת על גבי כוורת, ואין בין התחתונה לעליונה אויר טפח, ולא בין העליונה לתקרה אויר טפח.