מסכת אהלות, פרק יב, משנה ו

משנה ו: קוֹרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה מִכֹּתֶל לְכֹתֶל וְטֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, אִם יֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח, מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה תַחַת כֻּלָּהּ. וְאִם לָאו, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. כַּמָּה יִהְיֶה בְהֶקֵּפָהּ וִיהֵא בָהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח. בִּזְמַן שֶׁהִיא עֲגֻלָּה, הֶקֵּפָהּ שְׁלשָׁה טְפָחִים. בִּזְמַן שֶׁהִיא מְרֻבַּעַת, אַרְבָּעָה, שֶׁהַמְרֻבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל רְבִיעַ:

משנה ו: קוֹרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה מִכֹּתֶל לְכֹתֶל שבבית, וְטֻמְאָה מונחת תַחְתֶּיהָ, אִם יֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח – אם יש ברוחב הקורה טפח או יותר, הרי הקורה מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה תַחַת כֻּלָּהּ, וכל כלי הנמצא תחת הקורה נחשב כמי שנמצא באהל המת ונטמא, אף שאינו מכוון כנגד הטומאה ממש, וכמו כן חוצצת הקורה כנגד הטומאה שלא תעלה למעלה, מעל הקורה. וְאִם לָאו, שאין בקורה רוחב טפח, ואין מעליה תקרה, הרי הקורה אינה מביאה את הטומאה ואינה חוצצת בפני הטומאה, והרי זה כאילו אינה כלל, והטֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת, ומטמאת כל מה שנמצא כנגדה ממש, בין מלמעלה ובין מלמטה, אך אינה מטמאת את מה שמונח בצדדים, ואף אם הוא תחת אותה קורה.

מבררת המשנה, אם אין ידוע לנו רוחב הקורה אלא רק היקפה, כַּמָּה יִהְיֶה בְהֶקֵּפָהּ של הקורה, וִיהֵא בָהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח – ונדע על ידי זה שרוחב הקורה הוא טפח. ומבארת, בִּזְמַן שֶׁהִיא קורה עֲגֻלָּה, הֶקֵּפָהּ שְׁלשָׁה טְפָחִים, ואז ידוע שיש ברוחבה טפח. ובִּזְמַן שֶׁהִיא מְרֻבַּעַת, יש צורך שיהא בארבעת צדדיה יחד אַרְבָּעָה טפחים, ואז ידוע שיש ברוחבה טפח, והטעם לכך שבקורה מרובעת יש צורך בהיקף גדול יותר מהיקפה של הקורה העגולה, לפי שֶׁהַמְרֻבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל בשיעור רְבִיעַ, ולכן אף שבקורה עגולה די שיהא היקפה פי שלשה מרוחב טפח, בקורה מרובעת יש צורך שיהא היקפה פי ארבעה מרוחב טפח.