יום שלישי
א' תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת בבא קמא, פרק ב, משנה ה

משנה ה: שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק כֵּיצַד, נָגַח, נָגַף, נָשַׁךְ, רָבַץ, בָּעַט, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בִרְשׁוּת הַנִּזָּק, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר נֶזֶק שָׁלֵם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חֲצִי נֶזֶק. אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן, וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁהוּא פָטוּר, הֶחְמִיר עֲלֵיהֶם בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. מָקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַקֶּרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּחְמִיר עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. אָמְרוּ לוֹ, דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן. מַה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חֲצִי נֶזֶק, אַף בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק. אָמַר לָהֶם, אֲנִי לֹא אָדוּן קֶרֶן מִקֶּרֶן, אֲנִי אָדוּן קֶרֶן מֵרֶגֶל. וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, הֶחְמִיר בַּקֶּרֶן. מָקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּחְמִיר בַּקֶּרֶן. אָמְרוּ לוֹ, דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן. מַה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חֲצִי נֶזֶק, אַף בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק:

כפי שהתבאר לעיל, בעל חיים המזיק באופן שכוונתו להזיק, וזהו אב נזק של 'קרן', משלם בשלש הפעמים הראשונות חצי נזק בלבד, מגופו. משנתנו מבארת את הדין באופן שהיזק זה לא היה ברשות הרבים, אלא ברשות הניזק.

שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, שהתבאר לעיל שחייב לשלם, כֵּיצַד. נָגַח בקרניו, או נָגַף – דחף בגופו, נָשַׁךְ בשיניו, רָבַץ על גבי כלים כדי להזיקם, בָּעַט ברגליו, אם עשה כן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בשלש הפעמים הראשונות, שהוא 'תם', מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. ואם עשה כן בִרְשׁוּת הַנִּזָּק, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אף שור תם משלם נֶזֶק שָׁלֵם, כמו שור מועד, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, גם ברשות הניזק משלם חֲצִי נֶזֶק, כמו ברשות הרבים.

עתה מביאה המשנה משא ומתן בין רבי טרפון לחכמים בענין זה: אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן, וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל הכתוב עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, והיינו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שאמרה התורה שֶׁהוּא פָטוּר, הֶחְמִיר עֲלֵיהֶם הכתוב בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק וחייב לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, אם כן במָקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַקֶּרֶן, והיינו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שחייבה התורה לְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, אֵינוֹ דִין – האם אין זה קל וחומר שֶׁנַּחְמִיר עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק ונחייב לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

אָמְרוּ לוֹ חכמים, אמנם היה ראוי לומר כן מכח 'קל וחומר', אך יש כלל בידינו לגבי לימוד הנלמד בקל וחומר, ולפיו דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן – כאשר לומדים דין מחבירו בקל וחומר, אי אפשר להחמיר בדין הנלמד יותר מהדין המלמד, ולכן, מַה (-כשם ש)בִּרְשׁוּת הָרַבִּים משלם חֲצִי נֶזֶק, אַף בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק משלם רק חֲצִי נֶזֶק.

אָמַר לָהֶם רבי טרפון, אֲנִי לֹא אָדוּן קֶרֶן מִקֶּרֶן – לא אלמד קרן ברשות הניזק מקרן ברשות הרבים, אלא אֲנִי אָדוּן קֶרֶן ברשות הניזק מֵרֶגֶל ברשות הניזק, וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, והיינו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שפטור לגמרי, הֶחְמִיר הכתוב בַּקֶּרֶן, שחייב לשלם חצי נזק, מָקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, והיינו בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, שמשלם בו נזק שלם, אֵינוֹ דִין – האם אין זה קל וחומר שֶׁנַּחְמִיר בַּקֶּרֶן ונחייבו נזק שלם.

אָמְרוּ לוֹ חכמים, אף שעיקר הלימוד הוא משן ורגל, הרי ללא החומרה של קרן ברשות הרבים לא היה ניתן ללמוד את הקל וחומר, ולכן אף באופן זה שייך לומר דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, ואם כן, מַה (-כשם ש)בִּרְשׁוּת הָרַבִּים משלם על הקרן חֲצִי נֶזֶק, אַף בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק משלם על הקרן רק חֲצִי נֶזֶק. ואמנם אף רבי טרפון מודה לכלל זה של 'דיו לבא מן הדין להיות כנידון', מכל מקום הוא סובר שכאן לא שייך לומר כלל זה, שהרי אם נאמר כן, וכדברי חכמים שחייב רק חצי נזק, נמצא שלא נוסף לנו כל דין על ידי ה'קל וחומר', שהרי בין כך ידענו שחייב על הקרן חצי נזק (שהרי אין רשות הניזק גרועה מרשות הרבים), ובמקום שמחמת ה'דיו' מתבטל הקל וחומר, סובר רבי טרפון שאין אומרים 'דיו'.

 

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".

(ויקרא רבה)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?