מסכת בבא קמא, פרק ג, משנה ד

משנה ד: שְׁנֵי קַדָּרִין שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין זֶה אַחַר זֶה, וְנִתְקַל הָרִאשׁוֹן וְנָפַל, וְנִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן, הָרִאשׁוֹן חַיָּב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי:

משנתנו מבארת שיש אופנים שאף אדם השוכב ברשות הרבים, דינו כ'בור':
שְׁנֵי קַדָּרִין – מוכרי קדרות שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין זֶה אַחַר זֶה, וְנִתְקַל הָרִאשׁוֹן בקרקע וְנָפַל, והיה יכול לקום ולא קם, וּמחמת כן נִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן, הרי דין הראשון כ'בור' ברשות הרבים, ולכן הָרִאשׁוֹן חַיָּב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי.