מסכת ביכורים, פרק א, משנה יא
משנה יא: הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, מֵבִיא וְקוֹרֵא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ שְׁנָיִם. קָנָה אִילָן וְקַרְקָעוֹ, מֵבִיא וְקוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בַּעֲלֵי אֲרִיסוּת וְחָכוֹרוֹת, מְבִיאִין וְקוֹרִין:
משנה יא: הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בְּתוֹךְ קרקע שֶׁל חֲבֵרוֹ, ולא פירש האם מוכר לו גם את הקרקע שסביבות האילנות, מן הסתם קנה גם את הקרקע שתחת האילנות וסביבם כמלוא מקומו של האדם המלקט את הפירות עם סלו, ולכן הרי זה מֵבִיא וְקוֹרֵא, ככל אדם שיש לו קרקע ופירות. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ קנה שְׁנָיִם קנה קרקע, ומביא וקורא. קָנָה אִילָן אחד וְקַרְקָעוֹ – מכר לו בפירוש גם את הקרקע שסביבו, הרי זה מֵבִיא וְקוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בַּעֲלֵי אֲרִיסוּת וְחָכוֹרוֹת, העובדים בקרקע של אחרים ונותנים להם חלק מהפירות, או כמות מסוימת של פירות בכל שנה, יש להם קנין בקרקע עצמה, והרי אלו מְבִיאִין וְקוֹרִין:
