מסכת גיטין, פרק ה, משנה ז

משנה ז: חֵרֵשׁ רוֹמֵז וְנִרְמָז. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, קוֹפֵץ וְנִקְפָּץ, בַּמִּטַּלְטְלִין. הַפָּעוֹטוֹת, מִקְחָן מֶקַח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר בַּמִּטַּלְטְלִין.

חֵרֵשׁ, שאינו שומע ואינו מדבר, רוֹמֵז וְנִרְמָז – יכול למכור ולקנות לפי רמיזותיו. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, קוֹפֵץ וְנִקְפָּץ – די ברמז קל על ידי קפיצת ועקימת השפתיים, ואין צורך ברמז ברור, כשיטת תנא קמא, בַּמִּטַּלְטְלִין – אם מכר או קנה מטלטלין, אך לא בקרקעות.

הַפָּעוֹטוֹת – ילדים חריפים בני שבע ושמונה, או שאינם חריפים בני תשע ועשר, מִקְחָן מֶקַח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר בַּמִּטַּלְטְלִין – יכולים הם למכור ולקנות מטלטלין, ואף ליתנם במתנה, ותקנת חכמים היא, כדי שיוכל הקטן להתפרנס ולישא וליתן עם הבריות.