משנה ד: אֶחָד הַבֶּגֶד וְאֶחָד הַשַּׂק וְאֶחָד הָעוֹר, טְעוּנִין כִּבּוּס בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ. וּשְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס, בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ. וּמְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בִּכְלִי נְחשֶׁת, בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ. זֶה חֹמֶר בַּחַטָּאת מִקָּדְשֵׁי קָדָשִׁים:

משנה ד: נאמר בפסוק לגבי דם החטאת (ויקרא ו כ-כא) 'וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ: וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר, וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם', הרי נאמרו כאן שלשה דינים השייכים בקרבן החטאת [ואחד מהם שייך אף בשאר קדשי קדשים], כיבוס הבגד שהיזה עליו מדמו, שבירת כלי חרס שבושל בו הבשר, ומירוק ושטיפת כלי נחושת שבושל בהם הבשר, ומשנתנו מבארת דינים אלו: אֶחָד [-בין] הַבֶּגֶד, וְאֶחָד הַשַּׂק, וְאֶחָד הָעוֹר, שניתז עליהם מדם החטאת, טְעוּנִין כִּבּוּס בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, והיינו בעזרה. וְאף שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס שבישלו בו את בשר החטאת נעשית בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, ואף שלא נאמר הדבר בפסוק בפירוש, מכל מקום מכך שהסמיכה התורה את דין שבירת כלי חרס לדין כיבוס הבגד, יש ללמוד שאף שבירת כלי החרס צריכה להיעשות במקום קדוש. וְכן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בִּכְלִי נְחשֶׁת או בשאר כלי מתכות שבישלו בהם את החטאת, צריכה גם היא להיעשות בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ. ודין זֶה, שיש צורך לכבס בגד שהיזה עליו דם חטאת, הוא חֹמֶר שיש בַּחַטָּאת יותר מִשאר קָּדְשֵׁי קָדָשִׁים, כיון שדין זה נאמר רק בחטאת, ולא בשאר קדשי קדשים [אמנם דין מירוק ושטיפה בכלי נחושת נאמר גם בשאר קדשי קדשים. ולגבי שבירת כלי חרס שבושל בו הבשר, יש אומרים שדין זה נוהג גם בשאר קדשי קדשים, ויש אומרים שאינו נוהג אלא בחטאת, ואילו בשאר קדשי קדשים אף שטעונים שבירה, אין צורך לשוברם בעזרה דווקא].