משנה ו: כְּלִי נְחשֶׁת שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, נִכְנָס וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. נִטְמָא חוּץ לַקְּלָעִים, פּוֹחֲתוֹ, וְנִכְנָס וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ:

משנה ו: כְּלִי נְחשֶׁת שבישלו בו את החטאת, שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, נִכְנָס – מכניסים את הכלי, וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. נִטְמָא הכלי חוּץ לַקְּלָעִים, ואסור להכניס כלי טמא לעזרה, פּוֹחֲתוֹ – עושה בו נקב גדול המבטלו מתורת כלי, ופוקעת בכך טומאתו, וְנִכְנָס לעזרה, וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ [אמנם אחרי ששוברו ומבטלו מתורת כלי, צריך לתקנו ולחברו, כיון שנאמר בפסוק 'כלי נחושת', הרי שיש צורך שבשעת שטיפתו יהיה עליו שם 'כלי'].