מסכת חלה, פרק א, משנה ז
משנה ז: נַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה שְׂאֹר לְחַלֵּק, חַיָּב בַּחַלָּה. נָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לְנַחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאֹר, אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן כַּשִּׁעוּר, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה:
משנה ז: נַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה שְׂאֹר שיש בו שיעור חלה, אך עשאו כדי לְחַלֵּק ולמכור אותו לכמה בני אדם, אף שאין בכל חלק שמוכר שיעור חיוב, מכל מקום חַיָּב בַּחַלָּה, כיון שהוא חושב מתחילה שאם לא ימצא קונים, יעשה מהכל עיסה אחת. אבל נָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לְנַחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאֹר, אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן לבדה כַּשִּׁעוּר, הרי היא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה, ואין חלקה מצטרף לחלק חברותיה להתחייב בחלה.
