משנה ז: בִּקֵּשׁ לְהִתְנַמְנֵם, פִּרְחֵי כְהֻנָּה מַכִּין לְפָנָיו בְּאֶצְבַּע צְרָדָה, וְאוֹמְרִים לוֹ, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, עֲמוֹד וְהָפֵג אַחַת עַל הָרִצְפָּה. וּמַעֲסִיקִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה:
משנה ז: אם בִּקֵּשׁ הכהן הגדול לְהִתְנַמְנֵם, פִּרְחֵי כְהֻנָּה – כהנים צעירים, שהתחיל זקנם לפרוח ולצמוח היו מַכִּין לְפָנָיו בְּאֶצְבַּע צְרָדָה – מכים עם האצבע הסמוכה לאגודל, על כף היד, ועל ידי רעש זה היה נמנע מלישון, וְאוֹמְרִים לוֹ, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, עֲמוֹד על רגליך, וְהָפֵג אַחַת עַל הָרִצְפָּה – הסר את השינה על ידי שתעמוד ברגלים יחפות שעה אחת על ריצפת השיש שבעזרה, וּמַעֲסִיקִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה: