מסכת יומא, פרק ה, משנה ב

משנה ב: מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת, גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן:

מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן על ידי נבוכדנצר, שנטלו לבבל בעת חורבן בית המקדש הראשון (ויש אומרים שנגנז הארון על ידי יאשיהו המלך, קודם החורבן), אֶבֶן הָיְתָה שָׁם – בקדש הקדשים, במקום הארון, מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים – דוד המלך ושמואל הנביא, וּ'שְׁתִיָּה' הָיְתָה נִקְרֵאת, על שם שממנה הושתת ונברא העולם כולו, והיתה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שיעור שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן את הקטורת.