משנה ג: מְסָרוֹ לְמִי שֶׁהָיָה מוֹלִיכוֹ. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהוֹלִיכוֹ, אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים גְּדוֹלִים קֶבַע וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה וְהוֹלִיכוֹ עַרְסְלָא, וְיִשְׂרָאֵל הָיָה:
משנה ג: לאחר שהתוודה הכהן הגדול על השעיר המשתלח, מְסָרוֹ לְמִי שֶׁהָיָה מוֹלִיכוֹ לעזאזל. והַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהוֹלִיכוֹ, כהנים לויים וישראלים, אֶלָּא שֶׁאף על פי כן עָשׂוּ הַכֹּהֲנִים (גְּדוֹלִים) קֶבַע, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ, אלא היו שולחים אותו רק על ידי כהנים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה וְהוֹלִכוֹ אדם בשם עַרְסְלָא, וְיִשְׂרָאֵל הָיָה: