פרק ח, משנה א: יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְהַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם, וְהֶחָיָה תִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:

פרק זה עוסק באיסורי ודיני יום הכפורים הנוגעים לכל אדם, ולא לעבודות בית המקדש.

יוֹם הַכִּפּוּרִים, משקיעת החמה בכניסתו ועד צאת הכוכבים ביציאתו, אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה, ויש בהם חיוב כרת, וּבִרְחִיצָה, וּבְסִיכָה, וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, ובדברים אלו אין חיוב כרת. וְהַמֶּלֶךְ, וְהַכַּלָּה תוך שלשים יום לנישואיה, יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם, כיון שהמלך צריך להיראות נאה, שנאמר 'מלך ביפיו תחזנה עיניך', והכלה צריכה להתנאות כדי להתחבב על בעלה ולמצוא חן בעיניו. וְהֶחָיָה – יולדת, תִנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: