מסכת כלים, פרק ה, משנה ט

משנה ט: תַּנּוּר שֶׁבָּא מְחֻתָּךְ מִבֵּית הָאֻמָּן, וְעָשָׂה בוֹ לִמּוּדִין, וְנוֹתְנָן עָלָיו וְהוּא טָהוֹר, נִטְמָא. וְסִלֵּק אֶת לִמּוּדָיו, טָהוֹר. הֶחֱזִירָן לוֹ, טָהוֹר. מֵרְחוֹ בְטִיט, מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַסִּיקֶנּוּ, שֶׁכְּבָר הֻסָּק:

משנה ט: תַּנּוּר שֶׁבָּא מְחֻתָּךְ מִבֵּית הָאֻמָּן, כלומר, שמתחילה לא נעשה התנור בשלימותו, אלא חלקים חלקים, כדי שלאחר מכן יחברו את כל החלקים יחד על ידי מסגרות וחישוקים, וְעָשָׂה בוֹ לִמּוּדִין – ואכן חיבר האדם את כל חלקיו של התנור עם אותם חישוקים המחזיקים אותו, וְנוֹתְנָן עָלָיו וְהוּא טָהוֹר – אף שבשעה שהיו חלקי התנור מופרדים לא היה ראוי לקבל טומאה, עתה שנתן עליו את החישוקים וחיבר את כל חלקיו יחד, נִטְמָא – נעשה ראוי לקבל טומאה, וְאם לאחר מכן סִלֵּק אֶת לִמּוּדָיו, הרי זה כניתוץ של התנור, ואף אם היה טמא, הרי הוא עתה טָהוֹר, ועתה, שכבר פירק פעם אחת את לימודיו, אפילו אם הֶחֱזִירָן לוֹ, והרי התנור מחובר עתה שוב, מכל מקום נשאר טָהוֹר ואינו מקבל טומאה, והטעם לכך, כיון שרק בפעם הראשונה שמחברים את כל חלקי התנור ומחשקים אותם בחישוקים ניתן לכוונם כראוי באופן שיהיו מיושרים ומיושבים יחד, אך בפעם השניה כבר אי אפשר לעשות כן, ובודאי נשארו סדקים וחריצים בין חלקי התנור, ולכן אינו ראוי לקבל טומאה. אמנם אם מֵרְחוֹ בְטִיט, ובכך סתם את החריצים והסדקים שיש בו, הרי הוא מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַסִּיקֶנּוּ כדי שיקבל טומאה, כיון שֶׁכְּבָר הֻסָּק בפעם הראשונה שבא מבית האומן.