מסכת כלים, פרק ח, משנה א

פרק ח, משנה א: הַתַּנּוּר שֶׁחֲצָצוֹ בִנְסָרִים אוֹ בִירִיעוֹת, נִמְצָא שֶׁרֶץ בְּמָקוֹם אֶחָד, הַכֹּל טָמֵא. כַּוֶּרֶת פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ וּמְשֻׁלְשֶׁלֶת לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָמֵא. הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִין. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אִם הִצִּילָה בְמֵת הֶחָמוּר, לֹא תַצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס הַקַּל. אָמְרוּ לוֹ, אִם הִצִּילָה בְמֵת הֶחָמוּר, שֶׁכֵּן חוֹלְקִים אֹהָלִים, תַּצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס הַקַּל, שֶׁאֵין חוֹלְקִים כְּלִי חָרֶס:

פרק ח
משנה א: הַתַּנּוּר, שהוא פתוח בחלקו העליון כלפי מעלה, שֶׁחֲצָצוֹ – חילקו באמצעו על ידי מחיצה, בִנְסָרִים אוֹ בִירִיעוֹת, ומחיצה זו נמצאת עד למעלה מפתחו העליון, אם נִמְצָא שֶׁרֶץ מת בְּמָקוֹם אֶחָד – בצד אחד של התנור, הַכֹּל טָמֵא, ואף מאכלים הנמצאים בצדו השני, כיון שאין מחיצה כזו נחשבת כחלוקת התנור לשני חלקים שכל אחד ייחשב כ'כלי' בפני עצמו, אלא הכל נחשב עדיין דבר אחד, והטומאה עוברת מצד אחד לצד השני. אבל כַּוֶּרֶת – כמין כלי גדול, פְּחוּתָה – שבורה, ומחמת כן בטל ממנה שם 'כלי', וּפְקוּקָה בְקַשׁ – ואפילו שאותו שבר סתום בקש, אין זו נחשבת סתימה המועילה להחשיב את הכוורת ככלי (וכל שכן אם אינה סתומה כלל), וּמְשֻׁלְשֶׁלֶת לַאֲוִיר הַתַּנּוּר – והוכנסה הכוורת כולה לתוך אויר התנור, והַשֶּׁרֶץ המת בְּתוֹכָהּ – בתוך הכוורת, הַתַּנּוּר כולו טָמֵא, כיון שהכוורת שבורה ואינה נחשבת ככלי בפני עצמו, אלא כ'מחיצה' בלבד, והרי התבאר שמחיצה הנעשית בתוך התנור אינה מבטלת את מעבר הטומאה מצד אחד לצד שני, וכן אם היה הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ – בתוך הכוורת, טְמֵאִין. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר חולק ומְטַהֵר באופן זה של כוורת את המאכלים שנמצאים בכוורת השבורה והפקוקה בקש שהונחה בתנור (ובתנאי שהיה הפתח העליון של הכוורת גבוה מעל הפתח של התנור, ונמצא שאין כל הכוורת נמצאת בתוך חלל התנור). אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כראיה לדבריו, אִם הִצִּילָה המחיצה בְמֵת הֶחָמוּר, שהרי אם היתה כוורת שבורה ופקוקה בקש בתוך אהל המת, ובתוכה יש מאכלים, אין הם מקבלים טומאת מת, כיון שמחיצה זו נחשבת כמחיצה בפני טומאת המת, אף שטומאת המת היא טומאה חמורה ביותר, שמטמא אדם וכלים, לשבעה ימים, וכי לֹא תַצִּיל מחיצה זו בִּכְלִי חֶרֶס, והיינו בתנור, הַקַּל, שאינו מטמא אדם וכלים אלא רק מאכלים ומשקים. אָמְרוּ לוֹ חכמים, אין הנידונים דומים, אִם הִצִּילָה הכוורת בְמֵת הֶחָמוּר, הרי זה מחמת שֶׁכֵּן חוֹלְקִים אֹהָלִים – הדרך היא לעשות מחיצה בתוך אהל, ולכן נחשבת הכוורת כמחיצה ומצילה את המאכלים שבתוכה שלא לקבל טומאה, וכי נאמר גם שתַּצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס הַקַּל, והרי ודאי לא תציל, לפי שֶׁאֵין חוֹלְקִים כְּלִי חָרֶס – אין דרך לחלק כלי חרס על ידי מחיצה, ולכן אין הכוורת נחשבת כמחיצה, והמאכלים שבתוך הכוורת נטמאים.