מסכת כלים, פרק טו, משנה ה

משנה ה: רַחַת שֶׁל גָּרוֹסוֹת, טְמֵאָה. שֶׁל אוֹצָרוֹת, טְהוֹרָה. שֶׁל גִּתּוֹת, טְמֵאָה. שֶׁל גְּרָנוֹת, טְהוֹרָה. זֶה הַכְּלָל, הֶעָשׂוּי לְקַבָּלָה, טָמֵא. לְכִנּוּס, טָהוֹר:

משנה ה: רַחַת – כלי של עץ המשמש לזרות לרוח תבואה וקטניות, להפרידם (על ידי הרוח הנושבת) מהמוץ המעורב בהם, אם הוא שֶׁל גָּרוֹסוֹת – עושי גריסים של פול, והיינו ששוברים את הפול לחתיכות גדולות, טְמֵאָה, כיון שיש לה בית קיבול, ומשתמשים בה הגרוסות להכניס את הפול לתוך הריחיים כדי לגורסם, ואם זו רחת שֶׁל אוֹצָרוֹת – בעלי מחסנים, שמשתמשים ברחת כדי ללקט את החטים שבצידי המחסנים ולהכניסם ולסדרם שם, כיון שאין לה בית קיבול הרי היא טְהוֹרָה. רחת שֶׁל גִּתּוֹת שעושים בהם יין, ומשתמשים ברחת להוציא מהגת את החרצנים והזגים, כיון שיש לה בית קיבול, הרי היא טְמֵאָה. ורחת שֶׁל גְּרָנוֹת, שמשתמשים בה רק כדי לזרות את התבואה לרוח, ואין לה בית קיבול, הרי היא טְהוֹרָה. זֶה הַכְּלָל, כל הֶעָשׂוּי גם לְקַבָּלָה, הרי הוא טָמֵא – מקבל טומאה. ואילו העשוי רק לְכִנּוּס, ואין לו בית קיבול, טָהוֹר.