מסכת כלים, פרק טז, משנה ד

משנה ד: כְּלֵי עוֹר, מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה. הַתּוּרְמֵל, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב וְיַעֲשֶׂה קִיחוֹתָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת אָזְנָיו. סְקֹרְטְיָא, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב וְיַעֲשֶׂה אֶת צִיצָתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת טַבְּעוֹתֶיהָ. קָטָבוֹלְיָא, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת קִיחוֹתֶיהָ. הַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁל עוֹר, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיִּתְפְּרֵם וִישַׁיֵּר בָּהֶם פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה טְפָחִים:

משנה ד: במשניות הקודמות התבאר מתי הוא 'גמר מלאכה' של כלי עץ שונים, להחשיבם כ'כלים' הראויים לקבל טומאה, ובמשנה זו יבוארו דיניהם של כלי עור שונים, מתי היא גמר מלאכתם לקבל טומאה. מבררת המשנה, כְּלֵי עוֹר, מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה. הַתּוּרְמֵל – תרמיל עור של רועה, שהוא נותן בו מזונות ושאר דברים הנצרכים לו, מִשֶּׁיַּחְסֹם – יכפול את שפתו העליונה ויתפרנה, וִיקַנֵּב – יחתוך את קצוות העור היוצאים החוצה, וְיַעֲשֶׂה קִיחוֹתָיו – יתקין סביב לכל שפת התרמיל לולאות, בהם משחילים חבל דק, וכשמותחים את החבל נצמדות הלולאות זו לזו ונסגר פי התרמיל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת אָזְנָיו – ידיות העשויות בצידי התרמיל, וכשרוצה לפתוח את פיו מושכם לכאן ולכאן. סְקֹרְטְיָא – כמין סינר של עור שלובשים מעבדי עורות בשעת עבודתם, גמר מלאכתו הוא מִשֶּׁיַּחְסֹם – שיכפול את שפת העור ויתפרנה, וִיקַנֵּב – יחתוך את רצועות העור היוצאות החוצה, וְיַעֲשֶׂה אֶת צִיצָתָהּ – יעשה לה שתי רצועות, שאותם משחילים בטבעות הקבועות בקצוות הסינר, וברצועות אלו קושרים את הסינר סביב הגוף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת טַבְּעוֹתֶיהָ שבהם משחילים את הרצועות, אף שעדיין לא התקין את הרצועות, כיון שלאחר שהטבעות קיימות יכול להכניס בהם כל חוט או רצועה שירצה, ולקשור. קָטָבוֹלְיָא – עור שֶׁפּוֹרְשִׂים אותו על גבי המיטה, מִשֶּׁיַּחְסֹם – יכפול את השפה ויתפרנה, וִיקַנֵּב – יחתוך את רצועות העור היוצאות ממנו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת קִיחוֹתֶיהָ – לאחר שיתפור את החבלים המשמשים כידיות לאותה קטבוליא. הַכַּר שמניחים תחת הראש, וְהַכֶּסֶת שתחת כל הגוף, שֶׁל עוֹר, שממלאים אותם במוך וישנים עליהם, מִשֶּׁיַּחְסֹם – יכפול את שפת העור ויתפרנה, וִיקַנֵּב – יחתוך את הרצועות הקטנות היוצאות ממנה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיִּתְפְּרֵם – יתפור את פי הכר והכסת, וִישַׁיֵּר בָּהֶם פתח שהוא פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה טְפָחִים כדי להכניס את המוך הממלא את הכר והכסת.