מסכת כלים, פרק יח, משנה ה

משנה ה: מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, נִטְּלָה קְצָרָה וּשְׁתֵּי כְרָעַיִם, טְמֵאָה. אֲרֻכָּה וּשְׁתֵּי כְרָעַיִם, טְהוֹרָה. רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַמֵּא. גָּדַד שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת לוֹכְסָן, גָּדַד שְׁתֵּי כְרָעַיִם (טֶפַח עַל טֶפַח) לוֹכְסָן, אוֹ שֶׁמִּעֲטָהּ פָּחוֹת מִטֶּפַח, טְהוֹרָה:

משנה ה: משנתנו דנה במטה טמאה, אילו חלקים צריכים להנטל ממנה כדי להחשיבה כשבורה, ועל ידי זה פוקעת ממנה טומאתה. מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה טומאת מִדְרָס, וכגון ששכב עליה זב, ולאחר מכן נִטְּלָה ממנה קְצָרָה – הקורה הקצרה שלרוחב המטה, למראשותיו או למרגלותיו של השוכב בה, וְיחד עם אותה 'קצרה' ניטלו גם שְׁתֵּי כְרָעַיִם שבצידה, עדיין המטה טְמֵאָה, כיון שגם לאחר שניטלה הקורה הקצרה ושתי הרגלים שעמה, ניתן להשתמש בה בדוחק על ידי הטייתה באלכסון, כאשר צידה האחד על שתי הרגליים שנשארו לה, וצידה השני מוטה על הארץ, וכיון שניתן לשכב בשעת הדחק על המטה גם בדרך זו, עדיין לא פקע ממנה שם 'מיטה', ונשארה טמאה כבתחילה. אבל אם ניטלו מהמטה 'אֲרֻכָּה' – הקורה הארוכה שלאורך המטה, וְיחד עם אותה 'ארוכה' ניטלו גם שְׁתֵּי כְרָעַיִם, שבשני קצוות המטה, הרי המטה טְהוֹרָה, כיון שבאופן זה לא ניתן להשתמש במטה כלל, ואף לא בשעת הדחק, וכיון שכך נחשבת היא כשברי כלים, שאינם מקבלים טומאה. ורַבִּי נְחֶמְיָה מְטַמֵּא גם באופן זה, כיון שעדיין ניתן להשעינה בצידה השבור על גבי כותל וכדומה, ולישן עליה, וכיון שלא פקע ממנה שם מיטה, לא פקעה טומאתה.

גָּדַד שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת לוֹכְסָן – אם חתך האדם שתי 'לשונות' מתוך ארבע שהבסיס המלבני של המטה עומד עליהן, והיה חיתוך זה בשתי הלשונות שאינן זה בצד זה לאורך או לרוחב, אלא את אלו שהן זו מול זו באלכסון, כגון האחת שבפינה הדרומית מזרחית, והשניה שבפינה המערבית צפונית, ונמצא שהמיטה מתנדנדת בכל רגע מצד לצד ואי אפשר להשתמש בה, וכן אם גָּדַד שְׁתֵּי כְרָעַיִם מארבע כרעי המטה, וחיתוך זה היה בשיעור טֶפַח עַל טֶפַח מכל אחת מהכרעיים, לוֹכְסָן – זו מול זו באלכסון, ואף באופן זה המטה מתנדנדת מצד לצד ואינה ראויה לשימוש כלל, אוֹ שֶׁמִּעֲטָהּ – מיעט את גובה כל ארבעת כרעי המטה לגובה שהוא פָּחוֹת מִטֶּפַח מהקרקע, ובשיעור זה אין לה כלל חשיבות של מיטה, הרי זו טְהוֹרָה.