משנה ג: מְגוּפַת הֶחָבִית הַמְחֻלְחֶלֶת וְאֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַצֶּלֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָהּ מַצֶּלֶת. הָיָה בֵית אֶצְבַּע שֶׁלָּהּ שׁוֹקֵעַ בְּתוֹכָהּ, הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הֶחָבִית טְמֵאָה. הַשֶּׁרֶץ בֶּחָבִית, אֳכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִים:
משנה ג: מְגוּפַת -מכסה] הֶחָבִית, הַמְחֻלְחֶלֶת – מתנענעת ומתנדנדת, וְאֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת – אך אינה נשמטת ונופלת ממקומה לגמרי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כיון שאינה נשמטת הרי היא נחשבת כ'צמיד פתיל' ומַצֶּלֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כיון שאינה קבועה במקומה אלא מתנדנדת, אינה נחשבת כ'צמיד פתיל' ואֵינָהּ מַצֶּלֶת.
הָיָה בֵית אֶצְבַּע שֶׁלָּהּ שׁוֹקֵעַ בְּתוֹכָהּ, כלומר, אם היה המכסה החבית גומא המיועדת להכנסת האצבע כדי לפתוח בקלות את החבית, וגומה זו שוקעת עד שהיא מגיעה לתוך חלל החבית עצמה, אם היה הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ – בתוך אותה גומא, הרי הֶחָבִית טְמֵאָה, כיון שנחשב הדבר כאילו נמצא השרץ בתוך החבית עצמה. וכן אם היה הַשֶּׁרֶץ בֶּחָבִית, אֳכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ – שבתוך אותה גומא, טְמֵאִים, כיון שנחשבים הם כמונחים גם הם בתוך החבית.
