מסכת כלים, פרק כד, משנה יד

משנה יד: שָׁלֹשׁ מִטְפָּחוֹת הֵן. שֶׁל יָדַיִם, טָמֵא מִדְרָס. שֶׁל סְפָרִין, טְמֵאָה טְמֵא מֵת, וְשֶׁל תַּכְרִיךְ וְשֶׁל נִבְלֵי בְנֵי לֵוִי, טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

משנה יד: שָׁלֹשׁ מִטְפָּחוֹת בד הֵן, החלוקות בדיניהן לענין טומאה וטהרה. מטפחת שֶׁל יָדַיִם, טָמֵא מִדְרָס, כיון שלפעמים אדם פורש אותה על מיטתו וישן עליה. ומטפחת שֶׁל סְפָרִין – שכורכים בה ספרים, כיון שלפעמים משתמשים במטפחת זו לכרוך בה דברים אחרים, הרי היא ככל כלי וטְמֵאָה טְמֵא מֵת ושאר טומאות, אך אינה נטמאת טומאת מדרס. וּמטפחת שֶׁל תַּכְרִיךְ המת, שנאסרת בהנאה ואינה משמשת לאדם חי, וְשֶׁל נִבְלֵי בְנֵי לֵוִי המנגנים במקדש, כיון שהיא משמשת את הכלי המשמש את האדם, ואינה משמשת את האדם עצמו, טְהוֹרָה מִכְּלוּם – אינה מקבלת טומאה כלל.