מסכת כתובות, פרק א, משנה ו

משנה ו: הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים, הִיא אוֹמֶרֶת, מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי, וְנִסְתַחֲפָה שָׂדֶךָ. וְהַלָּה אוֹמֵר, לֹא כִי אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא אֵרַסְתִּיךְ, וְהָיָה מִקְחִי מֶקַח טָעוּת, רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים, נֶאֱמֶנֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא מִפִיהָ אָנוּ חַיִּין, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה עַד שֶׁלֹא תִתְאָרֵס, וְהִטְעַתּוּ, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ:

משנה ו: הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה, וְלֹא מָצָא לָּהּ בְּתוּלִים, הִיא אוֹמֶרֶת מִשֶׁאֵרַסְתָּנִי נֶאֱנַסְתִּי, וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדֶךָ – ומזלך גרם שהפסדת, כיון שכבר התחייב בכתובתה כשאירסה, וְהַלָּה אוֹמֵר, לֹא כִּי – שמא אין האמת כדברייך, אֶלָּא אירע הדבר עַד שֶׁלֹּא אֵרַסְתִּיךְ, ונמצא שבשעת האירוסין כבר לא היית בתולה, וְהָיָה מִקְחִי מֶקַּח טָעוּת, רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים, נֶאֱמֶנֶת האשה בטענתה, ובגמרא יבואר טעמם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין – אין אנו סומכים ומאמינם לדבריה, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס – מוחזקת היא כמי שנבעלה קודם האירוסין, וְהִטְעָתוֹ בכך שהתארסה עמו בחזקת שהיא בתולה, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ, שהיתה בתולה ונאנסה לאחר האירוסין.