מסכת מכות, פרק ג, משנה יב

משנה יב: כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ, כּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד הֵילָךְ וְהֵילָךְ, וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו, אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ. וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאַחֲרָיו, חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ. וּרְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל בְּיָדוֹ, כְּפוּלָה אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וּשְׁתֵּי רְצועוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ:

כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ, יש שם עמוד הנעוץ בקרקע, וגובהו עד ליבו של האדם, שיוכל להתכופף מעליו, ושתי ידיו מונחות לאורך העמוד, וכּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד הֵילָךְ וְהֵילָךְ – משני הצדדים, וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו, אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ (במקום התפרים) נִפְרְמוּ, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ. וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאַחֲרָיו, חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ, כדי שיהיה גבוה ממנו ויוכל להכותו מלמעלה בכח, וּרְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל (-שור צעיר) בְּיָדוֹ, כְּפוּלָה אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, כלומר, היו שתי רצועות, וכל אחת כפולה לשתים, וּשְׁתֵּי רְצועוֹת דקות, של עור חמור, עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ, כלומר, תלויות באמצע הרצועה של עור העגל, וכשמגביה ידו ומורידה כדי להכותו, רצועות אלו עולות ויורדות עמו, והשתמשו דווקא ברצועות של עגל ושל חמור, על שם הפסוק 'ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע, עמי לא התבונן'.