מסכת נגעים, פרק יא, משנה יא

משנה יא: כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטַּמֵּא מִדְרָס, מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים. כְּגוֹן קֶלַע שֶׁל סְפִינָה, וּוִילוֹן, וְשָׁבִיס שֶׁל סְבָכָה, וּמִטְפָּחוֹת שֶׁל סְפָרִים, וְגַלְגִּלּוֹן, וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל שֶׁיֶּשׁ בָּהֶן רֹחַב כַּגְּרִיס, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. סָגוֹס שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, עַד שֶׁיֵּרָאֶה בָאָרִיג וּבַמּוֹכִין. הַחֵמֶת וְהַתּוּרְמָל נִרְאִין כְּדַרְכָּן, וּפוֹשֶׂה מִתּוֹכוֹ לַאֲחוֹרָיו וּמֵאֲחוֹרָיו לְתוֹכוֹ:

משנה יא: משנתנו מבארת אילו סוגי בדים וכלים העשויים מאריג או מעור, מיטמאים בטומאת נגעים: כֹּל כלי או בגד הָרָאוּי מצד גודלו ושימושו לִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטַּמֵּא טומאת מִדְרָס, וכגון שיש בו רק שלש על שלש אצבעות, שהוא נטמא בטומאת מת אך לא בטומאת מדרס, הרי זה מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים. ומביאה המשנה דוגמאות לכלל זה, כְּגוֹן קֶלַע – מִפְרָשׂ שֶׁל סְפִינָה, שהרוח נושבת בו בחוזקה ומוליכה את הספינה, וּוִילוֹן התלוי בפתח החדר, וְשָׁבִיס שֶׁל סְבָכָה, ו'סבכה' היא כיפה הארוגה כמין רשת ומונחת על ראש האשה, וה'שביס' הוא מין קישוט המונח על הסבכה וקשור על המצח מאוזן לאוזן, וּמִטְפָּחוֹת שֶׁל סְפָרִים – אריגים שכורכים בהם את הספרים, וְגַלְגִּלּוֹן – אבנט שחוגרים בו, וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל, שֶׁיֶּשׁ בָּהֶן (באבנט או ברצועות) רֹחַב כַּגְּרִיס, שזהו השיעור הקטן ביותר של נגע המטמא, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. סָגוֹס – בגד צמר עבה מאד, שחוטי הצמר של האריג בולטים ונמשכים על פני כולו כאדרת שער, שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אינו מיטמא עַד שֶׁיֵּרָאֶה הנגע גם בָאָרִיג – בגוף הבגד שתחת החוטים הנמשכים ממנו, וְגם בַמּוֹכִין – בחוטי הצמר הנמשכים ממנו. הַחֵמֶת – כלי של עור שממלאים בו מים, וְהַתּוּרְמָל – תרמיל עור של רועה, וכאשר קושרים אותם נכפל העור במקום הקשירה ואינו נראה מבחוץ, אם יש בהם נגע הרי הם נִרְאִין לכהן כְּדַרְכָּן – כפי שהם נראים כשמשתמשים בהם, שהעור נכפל, ואין פושטים את העור כדי שיראה את הנגע, אלא הטומאה נקבעת רק לפי מה שנראה מהנגע כשהעור כפול, וּפוֹשֶׂה – מתפשט הנגע התפשטות הנחשבת כסימן טומאה מִתּוֹכוֹ לַאֲחוֹרָיו, וּמֵאֲחוֹרָיו לְתוֹכוֹ, שאם היה נגע בחלקו החיצוני של כלי העור, ולאחר שהוסגר שבוע נראה נגע בחלקו הפנימי, או להיפך, הרי זה פשיון המטמא (ודין זה הוא רק בעור, אך לא בבגד).