מסכת נגעים, פרק יג, משנה ה

משנה ה: הַבּוֹנֶה מִן הַמֻּסְגָּר בְּטָהוֹר, וְחָזַר נֶגַע לַבַּיִת, חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים. חָזַר עַל הָאֲבָנִים, הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן יִנָּתֵץ, וְהָאֲבָנִים יְשַׁמְּשׁוּ אֶת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי בְּסִימָנִין:

משנה ה: הַבּוֹנֶה מִן הַמֻּסְגָּר בְּטָהוֹר, כלומר, הנוטל אבנים מבית שנראה בו נגע, וחילצו ממנו את האבנים המנוגעות ושמו אחרות תחתיהן, והוסגר לשבוע נוסף, ונטל אדם אבנים מבית מוסגר זה ובנאם בתוך בית טהור, וְחָזַר נֶגַע לַבַּיִת המוסגר שממנו ניטלו האבנים, שבאופן זה הבית טמא ויש לנותצו, וחלה טומאה זו גם על האבנים שהופרדו מהבית, ולכן חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים הללו שבנה בבית הטהור, ודינם כשאר אבני הבית המוסגר, שהם טמאים. ואם חָזַר הנגע עַל הָאֲבָנִים עצמם שהוצאו מהבית המוסגר ונבנו בבית הטהור, הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן יִנָּתֵץ, שהרי חזר הנגע על אבני הבית, אף שלא היו מחוברות לבית, והרי זה ככל נגע החוזר לבית לאחר הסגרתו שדינו נתיצה, וְהָאֲבָנִים המנוגעות עצמן, אף שגם הן טעונות הקצאה ונתיצה כמו כל הבית המוסגר, מכל מקום אינו מוציא אותן מיד, אלא יְשַׁמְּשׁוּ אֶת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי בְּסִימָנִין, כלומר, לגבי הבית השני נחשבות אבנים אלו כמי שיש בהן נגע חדש, וטעון הסגר, ונמצא שנגע זה משמש הן לטמא טומאה גמורה את הבית הראשון, והן להסגיר את הבית השני (ודין האבנים המנוגעות עצמן כדין הבית הראשון, ולכן אם לאחר ההסגרה נטהר הבית השני, חולץ את האבנים המנוגעות ומוציאן למקום טמא, והן טמאות טומאה גמורה ככל הבית הראשון).