מסכת נגעים, פרק יג, משנה ו

משנה ו: בַּיִת שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע, וְכֵן אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע, הַנִּכְנָס לַחִיצוֹן, טָהוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מָה אִם אֶבֶן אַחַת מִמֶּנּוּ מְטַמָּא בְּבִיאָה, הוּא עַצְמוֹ לֹא יְטַמֵּא בְּבִיאָה:

משנה ו: בַּיִת שֶׁהוּא מֵסֵךְ – מאהיל עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע, וכגון שהיה בית קטן בנוי בתוך בית גדול, ונמצא שתקרת הבית הגדול מאהילה על הבית הקטן, המנוגע, וְכֵן אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ – מאהיל עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע הבנוי תחתיו, הַנִּכְנָס לַבית החִיצוֹן, נשאר טָהוֹר, כיון שהבתים חלוקים זה מזה, ואין טומאת הבית הפנימי מתפשטת אל חלל הבית החיצון או אל החלל שתחת העץ, הגם שהם מאהילים על הבית הפנימי, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, והרי יש ללמוד דין זה בקל וחומר, ומָה אִם אֶבֶן אַחַת מִמֶּנּוּ – מהבית המנוגע, מְטַמָּא בְּבִיאָה, שאם הכניס אבן אחת לתוך בית הרי כל מי שנכנס אל הבית נטמא, הוּא – הבית המנוגע עַצְמוֹ, שנמצא כולו בתוך אהל של הבית החיצון, או תחת האילן, וכי לֹא יְטַמֵּא בְּבִיאָה, והרי ודאי יש לומר שאף הוא מטמא את כל מי שנכנס לבית החיצון או תחת האילן.