מסכת נגעים, פרק יד, משנה יב

משנה יב: מְצֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, יָצָא. וְעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי, לֹא יָצָא. מֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי בְנוֹ, עַל יְדֵי בִתּוֹ, עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבַּן עָנִי, וּמַאֲכִילָן בַּזְּבָחִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, וְכֵן כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיָּבֶת:

משנה יב: מְצֹרָע עָנִי, שדינו להביא קרבנות עולה וחטאת מן העוף, שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר של בהמות, יָצָא, ורשאי לעשות כן לכתחילה, ותבוא עליו ברכה. וְעָשִׁיר, שדינו להביא קרבנות עולה וחטאת מן הבהמה, שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי מן העוף, לֹא יָצָא. מֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי (-עבור) בְנוֹ, או עַל יְדֵי בִתּוֹ, או עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבַּן עָנִי, אם הם אכן עניים, אף שהוא עצמו עשיר, וּמַאֲכִילָן בַּזְּבָחִים – מתירם על ידי זה לאכול בקדשים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף עַל יְדֵי (-עבור) אִשְׁתּוֹ מֵבִיא רק קָרְבַּן עָשִׁיר, כיון שאשתו כגופו ואינו יכול להביא עבורה קרבן עני, וְכֵן כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיֶּבֶת, אם הוא עשיר עליו להביא גם עבורה קרבן עשיר, ואינו יכול לפוטרה בקרבן עני.