מסכת נגעים, פרק י, משנה ח

משנה ח: מִי שֶׁהָיָה בוֹ נֶתֶק וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב, טָמֵא. נוֹלַד לוֹ שֵׂעָר שָׁחֹר, טָהוֹר. אַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ לוֹ שֵׂעָר שָׁחֹר, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל נֶתֶק שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת, אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל שֵׂעָר צָהֹב שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת, אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם:

משנה ח: נאמר בפסוק לגבי נתק שצמח בו שער שחור 'נִרְפָּא הַנֶּתֶק טָהוֹר הוּא' (ויקרא יג לז), ולמדו מכך שאף לאחר שהסתלק השער השחור שהוא סימן טומאה, נשאר הנתק טהור, אמנם נחלקו עד מתי הוא נשאר טהור, והאם ניתן לשנות טהרה זו על ידי סימני טומאה, ומביאה בזה המשנה שלש שיטות. מִי שֶׁהָיָה בוֹ נֶתֶק, וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב, שזהו סימן טומאה תמיד, בין בתחילה ובין לאחר הסגר ובין לאחר שטיהרו הכהן, הרי זה טָמֵא, נוֹלַד לוֹ שֵׂעָר שָׁחֹר, שהוא סימן טהרה, הרי זה טָהוֹר, ואַף עַל פִּי שֶׁלאחר זמן הָלַךְ לוֹ שֵׂעָר שָׁחֹר, הרי זה נשאר טָהוֹר, כיון שכאשר התבטל מהשיער הצהוב שם טומאה פעם אחת, אינו חוזר ומטמא, אמנם לדעה זו אם לאחר שהלך השער השחור צמח בו שיער צהוב חדש, או אם לאחר שהלך השער השחור התפשט הנתק והרי זה סימן טומאה של פשיון, הרי זה טמא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל נֶתֶק שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת מחמת שער שחור, שוב אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם, ולכן אפילו אם התפשט הנתק אינו נטמא משום פשיון, ואפילו אם לאחר שהלך השער השחור צמח בו שער צהוב חדש, מאחר וכבר טהר פעם אחת משום שער שחור הרי הוא טהור לעולם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל שֵׂעָר צָהֹב שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת על ידי שער שחור שצמח בנתק, אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם בשער צהוב, ואפילו לאחר שהלך השער השחור, ואף אם יצמח בו שער צהוב חדש, הרי זה טהור, אבל הנתק עצמו אינו נטהר לעולם, ולכן אם לאחר שהלך השער השחור יתחדש בו סימן טומאה של פשיון, הרי זה טמא (רמב"ם).